החלטה בתיק ת"א 42961-03-11

בפני בקשה לצו מניעה זמני, האוסר על המשיבים או על מי מטעמם להגיש בבית הקפה המופעל על ידם בקרית אונו, מנות כלשהן בסטייה מחוברת התפריט המצורפת לבקשה (נספח 1). כמו כן, נתבקש צו מניעה זמני האוסר על המשיבים או על מי מטעמם לרכוש עבור בית הקפה מוצרים כלשהם מספקים שאינם מופיעים ברשימת הספקים המאושרים על ידי המבקשת.

המבקשת הינה רשת של בתי קפה בישראל, המפעילה בתי קפה ברחבי הארץ, בהתאם להסכמי זכיינות. בתאריך 23.12.09 נחתם בין המבקשת ובין המשיבה 1 הסכם זיכיון, הוא נספח 4 לבקשה, לפיו תנהל המשיבה 2 את בית הקפה בקריית אונו, כחלק מהרשת. המשיבים 1 ו-3 הינם בעלי השליטה במשיבה 2 והם אף מנהליה. בהתאם לאמור בבקשה מפירים המשיבים את תנאי הסכם הזיכיון, הן בשינוי התפריט והן ברכישות מספקים שאינם מאושרים על ידי המבקשת כספקי הרשת ובית הקפה, כחלק מהרשת.

בהתאם לטענות המשיבים ותגובתם, המשיבה 2 רוכשת את כל המוצרים לה נזקק בית הקפה מאותם ספקים שאושרו על ידי המבקש, פרט לאחד, ממנו רוכשים פריט שולי, ואף זאת בידיעת המבקשת. לגבי התפריט, נטען על ידי ב"כ המשיבים כי כל השינויים נעשו בהסכמה, וכך מתנהלים הדברים כבר חודשים רבים, והמבקשת איננה זכאית לשנות, חדשות לבקרים, את עמדותיה לעניין המנות שבתפריט.

המבקשת, בתגובתה לתשובת המשיבים, מכחישה כל מתן הסכמה לשינויים בתפריט. מחלוקת זו, מחלוקת עובדתית, גורלה להתברר במהלך שמיעת התביעה העיקרית, תביעה לצו עשה קבוע וכן תביעה כספית בגין ההפרות הנטענות. על בית המשפט ליתן את החלטתו, בבקשה לסעד זמני, בהתייחס למחלוקת עובדתית זו, מבלי שניתן לקבוע כבר עתה ממצא עובדתי בהעדפת גרסה זו על פני האחרת.

לב"כ המשיב מספר טענות מקדמיות, שבגינן, גם בהנחה שגרסתה העובדתית של המבקשת נכונה היא, עדיין אין מקום להיענות לבקשה וליתן את צו המניעה הזמני. טענות אלה הן בעיקר טענת השיהוי, הטענה לחוסר ניקיון כפיים, הטענה לעניין מהות הסעד הזמני המבוקש, וכן טענות במסגרת שיקולי "מאזן הנוחיות". נטענה אף טענה לחוסר סמכות עניינית, אך לטעמי, אין בטענה זו כל ממש וב"כ המשיבים אף זנח טענה זו בטיעוניו שבפני.

טענת השיהוי נסמכת על העובדה שהשינוי בתפריט בית הקפה, מול התפריט שהוכתב על ידי המבקשת בהסכם הזיכיון, בפועל כבר מספר חודשים. לא זו אף זו, אלא שהמבקשת אף טרחה והגישה כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבים וזאת עוד בחודש פברואר השנה, שם נטענו כל הטענות המופיעות בבקשה שבפני, הן לגבי השינויים בתפריט, הן מחירי המנות וכדומה. גם לתביעה זו מצרפת המבקשת מכתבים מתאריכים קודמים שנשלחו אל המשיבים, עוד במהלך חודשי סוף שנת 2010, שם טוענת המבקשת להפרת תנאי הפעלת זכייני הרשת ודרישה לשוב ולנהל את בית הקפה בהתאם לכל האמור בחוזה הזכיינות, ללא כל סטייה ממנה. על כן, כך לטענת ב"כ המשיבים, היה על המבקשת להגיש את בקשתה כבר אז, לפני מספר חודשים, או למזער - יחד עם הגשת התביעה שבסדר דין מקוצר, ולא להמתין עד היום, שהרי איחור זה מלמד כי תיקון ההפרה הנטענת אינו כה חשוב, דחוף ומהותי לרשת. תשובתו של ב"כ המבקשת לטענה זו היא שמספר וטיב ההפרות הלך וגדל, עד שפקעה סבלנותה של המבקשת והוגשה הבקשה במועד בו הוגשה.

הטענה בדבר הגשת הבקשה שלא בידיים נקיות, עניינה באי גילוי כל העובדות המהותיות במחלוקת שבין בעלי הדין, כולל המגעים שבין הצדדים, וההסכמות אליהם הגיעו נציגי המבקשת והמשיבה 2 במהלך ניהול בית הקפה. כמו כן נטען כי המבקשת הסתירה מבית המשפט את העובדה כי קיימים מספר תפריטים שונים בבתי הקפה שברשת, כמו בבית הקפה של הרשת באילת, זה שבאוניברסיטה וזה שברמת גן. אם היה ממש בטענה זו של המשיבים, מן הדין היה לדחות את הבקשה באשר סעד זמני כצו מניעה הינו הליך שביושר וחובה על המבקשת לבוא לבית משפט בידיים נקיות. הסתרת עובדות מהותיות אינה עולה בקנה אחד עם ניקיון הכפיים הנדרש. אולם, המשיב מס' 1 טוען בעניין זה, כי מדובר בסטיות מהתפריט המוכתב בהסכם הזיכיון, סטיות שנכפו עליו הן בגלל תנאי מכרז המיוחדים לאותו בית קפה או בגלל סיבות מיוחדות אחרות הנוגעות לאותם בתי קפה, ולגבי בית קפה של הרשת ברמת גן, הרי שהרשת מכתיבה כיום תפריט חדש, שהרשת מבקשת לאכוף על בתי הקפה ברשת, כולל המשיבה 2, זכות אכיפה המוקנית לה כדין בהסכם הזיכיון.

הטענה השלישית היא לעניין מהות צו המניעה המבוקש. לטענת ב"כ המשיבים, הסעד הזמני המבוקש הינו, למעשה, הסעד הסופי הנתבע בתביעה העיקרית. הסעד העיקרי בתביעה הינו לצו מניעה קבוע המחייב את המשיבים להפעיל את בית הקפה בהתאם לתפריט המוכתב על ידי הרשת. כלומר, אין כל שוני בין הסעד הזמני המבוקש לסעד הסופי הנתבע בכתב התביעה. כידוע, בתי המשפט לא ימהרו ליתן סעד זמני הזהה לסעד הסופי המבוקש, טרם התבררה התביעה לגופה. מטרת הסעד הזמני הוא, בעיקר, שמירת המצב הקיים, עד לבירור כל טענותיהם של בעלי הדין. עוד טוען ב"כ המשיבים, כי הבקשה, כפי שנוסחה, אינה להקפאת המצב הקיים אלא לצו עשה, המכוון למשיבים, לשנות מתפריטם כיום ולחזור לתפריט נשוא הסכם הזיכיון, שמעולם לא נעשה בו שימוש בבית הקפה.

בדיון בבקשה לסעד זמני, על בית המשפט לשקול את האמור בבקשה ובתגובה לה, בהתאם לשני מבחנים. המבחן הראשון הוא מבחן "הזכות לכאורה", דהיינו מהות הזכות הנפגעת, כטענת המבקשת, והשני - מבחן "מאזן הנוחיות", דהיינו, באיזון ראוי בין הנזקים הצפויים לכל אחד משני הצדדים, ממתן הצו או מדחיית הבקשה. "הזכות לכאורה" בפרשתנו היא הזכות החוזית, כאמור בהסכם הזיכיון, התחייבותה של המשיבה 2 לנהל את בתי הקפה בהתאם לדרישות המבקשת, כולל הכתבת התפריט, מחירי המנות וזהות הספקים. לכאורה, על פי האמור בבקשה ובתצהיר שצורף לה, מפרה המשיבה 2, באמצעות משיבים 1 ו-3, את תנאי הסכם הזיכיון בנושאים אלו. קשה לקבל את הטענה כי נציגי המבקשת הסכימו לכל השינויים, כאשר כבר מאמצע שנת 2010 נשלחים מכתבי התראה מאת המבקשת אל המשיבה 2 בטענה להפרת תנאי הזיכיון ודרישה מהמשיבה 2 לחדול בה מהפרות אלו. יחד עם זאת, עדיין ענייננו בזכות אובליגטורית, הניתנת לפיצוי כספי בגין הפרתה.

לעניין "מאזן הנוחיות", הרי מחד, לא מצאתי כי יש בהפרה הנטענת משום פגיעה קשה במוניטין או ב"שמה הטוב" של הרשת, במידה המחייבת מתן צו עשה, המשנה את מצב הדברים  ואינו בבחינת הקפאת המצב כפי שהוא, טרם התבררה התביעה עד תומה ולגופה בבית המשפט. לא מצאתי אף באמור בבקשה כי אכן נגרם נזק ממשי לרשת, ומהו נזק זה. אמנם, זכותה של הרשת כי הזכיינים יעמדו ובמדויק בתנאי הרשת, כולל התפריט, אולם, שמעתי מפי נציג המבקשת כי ממילא עומדת המבקשת להחליף את התפריט בכל בתי הקפה וכי היא תעמוד על שינוי התפריט הקודם תוך דרישה לאחידות בכל הסניפים. כלומר, גם הרשת מבינה כי מפעם לפעם יש מקום לשינויים בתפריט. מנגד, סבורני כי הנזק שיגרם למשיבה 2 ממתן צו המניעה הזמני המבוקש הינו נזק כספי ממשי, כאשר יש להניח שבית הקפה מתוכנן לעבודה על פי התפריט כיום ומחויבת תקופת מעבר שבה יסיים בית הקפה את השימוש במוצרים שכבר נרכשו, ירכשו מוצרים חדשים ואנשי המטבח ילמדו את השינויים הנדרשים.

אינני סבור כי הנזק למבקשת הוא כזה המחייב מתן צו מניעה, שאיננו אלא "צו עשה" לשינוי המצב כפי שהוא כיום. גם אם תמשיך המשיבה 2 בניהול בית הקפה בתפריט הנוכחי, לא יהיה בכך כדי פגיעה של ממש במוניטין של הרשת או ב"שמה הטוב" כרשת בתי קפה. לכך מצטרפת טענה בדבר שיהוי, כאשר ברור לבית המשפט כי אם היה נושא התפריט כה מרכזי בניהול עסקיה של הרשת, לא היתה הרשת ממתינה חודשים ארוכים עד להגשת בקשתה זו, וכאמור, איחור מהותי זה  בהגשת הבקשה מלמד על העדר הצורך המיידי בצו המניעה המבוקש. המבקשת תוכל למצות את זכויותיה במסגרת התביעה העיקרית, כולל, אם תרצה בכך, בביטול חוזה הזכיינות מכל וכל.

ב"כ המשיבים אף מוסיף וטוען, כי שינוי המנות מהתפריט המקורי נועד אך להשיא את רווחי בית הקפה ובכך אף לשפר את מצבה של הרשת, כשאחד מבתי הקפה של הרשת מצליח ופורח. אף יש ממש בטענה נוספת של המשיבים, כי, לכאורה, כשמכתיבה הרשת לזכיינים את זהותם של הספקים, יש בכך פגיעה בזכויות הזכיינים לניהול עסקיהם בשוק פתוח וללא פגיעה בזכותם לתחרות חופשית.

גם נושאים אלה, יש להניח כי יתבררו במהלך התביעה העיקרית.

לאור כל זאת, ומבלי שבית המשפט מביע כל עמדה לגבי טענת המבקשת על הפרת תנאי הסכם הזיכיון, הבקשה לצו מניעה זמני - נדחית. אף אין בהחלטה זו כדי לקבוע דבר לעניין דרישת המבקשת לשינוי המתוכנן בתפריט של כל בתי הקפה ברשת ואין להבין החלטתי זו כמתן רשות למשיבה 2 שלא לקבל על עצמה שינויים אלה.

בכל נסיבות אלו, אין כל צו להוצאות בקשה זו, וההוצאות ישקלו על פי התוצאות בתביעה העיקרית.

ניתנה היום,  ט' ניסן תשע"א, 13 אפריל 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: